באי שיש לו חוקים בלתי כתובים,

איש לא יעלה על הדעת לסלק מהדרך באר מים עתיקה שכבר אינה בשימוש

וממוקמת בכניסה לרחוב הכי ראשי באי

גם אין תמרור מתריע

יש נוהל שידוע למקומיים – המכונית העולה או זו היורדת, עוצרת בצד,

ונותנת למכונית מולה זכות קדימה

איש לא חושב לסלק מדרגות לא שימושיות שמפריעות לנסיעה בכביש צר מאוד

(גם כשהבית בשיפוץ)

אין אפילו מעבר חציה אחד, אך גם אין צורך

בתחנת הדלת נהג משאית זו לא טורח לסגור את הדלת שלה

יש חוקים לא כתובים לחניה ועצירה ברחוב הראשי

וגם חניה כפולה ומשולשת ברחוב הראשי מול הסופר והמאפיה

***

 מי שצריך למסוק זיתים והם נמצאים בדיוק מעל פיתול חד בכביש,

מחנה אותה ליום-יומיים למרות הסכנה

איש לא יצפור אם באת לפרוק סחורה ברחוב הראשי (והצר)

חניה בטבע ומתחת לעצים – מקובלת

 באי יש מעט תושבים ותנועה דלילה

כל אחד חונה איפה שהוא רוצה

אין מצוקת חניה ואין סימוני חניות

ופעמים רבות שלט אין חניה בחיק הטבע – מעורר בי חיוך

לאחרונה, מראה של כלים כבדים חונים בצמתים רבים – נפוץ

איש לא יכנס לשטח של בית או לכרם זיתים

וגם לא יקטוף אפילו לימון אחד מעץ לא שלו