טוען...
באתרים האישיים שלהם, בפייסבוק וביו-טיוב, יש מידע רב על אמני הרחוב, ולכן החלטתי לכתוב כאן בעיקר את התרשמותי שלי מיצירותיהם. זו רשימה חלקית, על פי העדפות אישיות
ARC D.L.P
ARC D.L.P, החותם כ"אדריכל המגפה", אימץ את דמותו של רופא המגפה מימי הביניים, שרלבנטי כל כך. אדריכלות היא המקצוע הרשמי שלו ומקור לדימויים, ואם תשאלו אותו לאיזו מגפה הוא מתכוון, הוא יצביע על תחלואי החברה המודרנית שכוללים איומים שחורים של דאעש ובניית מגדלים שבגללם יהיה אי אפשרי יהיה לנשום בעיר
Damian Tab
דמיאן טבק הוא אמן ואנימטור. כשאני מתבוננת בעבודותיו, יש לי תחושה שהוא יוצר היישר מעולם הדמיון. היצורים המכניים-סוריאליסטיים שהוא ממציא ומאניש, מפרק ומרכיב מחדש, תופר את גולגלותיהם, מעופפים לנגד עיננו. הדרמה שהוא יוצר כוללת חייזרים מרובי עיניים, קומפוזיציות דינמיות, שימוש בצבעי שחור-אדום-לבן, וכל אלו מקצינים את המסר שהעולם מתפרק מול עיננו. לצערנו הוא נפטר צעיר בשנת 2022.
missk
תפסתי אותה מציירת ליד הבית שבו היא גרה בשכונת פלורנטין. היא ציירה דמות שהזכירה לי אותה, כתבה מסר לתיירים מצרפת, וגרמה לי לחייך.
מיכל רובין
היא ציירת, אמנית קעקועים וגם אמנית רחוב. את יצירותיה היא מעבירה אל גופים חיים או אל הקירות, או לשניהם. כמו בפסיפס צבעוני היא מפרקת ומרכיבה מחדש, בסגנון גרפי, בעלי חיים כמו ג'ירפה או חתול, שמביטים בנו מהקירות במבט תמים אך נוקב.
לצי
בשפה פסיכולוגיסטית ודרך דמויות מלאות רגש, היא מעבירה לנו מסרים פתוחים לפרשנות אישית. כשהיא משתמשת בניירות עיתון כמצע לעבודותיה, והם מתבלים, דוהים ולפעמים נתלשים מהקירות, מודגשת הזמניות של יצירתה. שיתופי הפעולה שלה עם Dede הולידו עבודות מרשימות בגודלן והן מעבירות מסר של פגיעות ושבירות בעולמנו. עוד על לצי ברשימה.
Imaginary Duck
יוצקת ברווזים ופרצופים בגבס, מדביקה ומציירת להם גוף ומוסיפה אמירה. הם תמיד מצליחים להפתיע אותי ולהעלות בי מחשבה וחיוך.
מאיה גלפמן
מיה פיזרה לנו לבבות מחוטי צמר אדומים, שאותם שזרה והדביקה לקירות, בדרך כלל ממוסגרים במכסים של קופסאות נעליים. הלב הפרטי שלי מתרחב למראה יצירותיה, בת"א רובן כבר דהו והתבלו. כעת הלבבות היגרו לחיפה. לאחרונה כאילו רואה את העתיד השחור ואיומי חמס ודאעש – היא מדביקה צפורים שחורות שאינן יכולות לעוף כי הן כבולות בחוטים. ועכשיו היא מסתובבת בעולם. עוד על מאיה ברשימה
E.D
את הכיתובים השנונים של איתן דוידי אני מזהה לפי הפונטים והתחכום. אני אוהבת את זה שהוא מעדיף כתיבה על פני ציור, שהוא מתכתב איתנו בעברית, שהוא טורח ומכין שבלונות ומרסס בלילה רק כדי לגרום לאנשים לחייך. אני אוספת את הכיתובים – יבוטל יום רביעי, לח לך?, איריס לא זורמת – ומשלבת אותם ברשימות.
Dioz
ממקם בווירטואוזית וביד קלה יצירות ענק על קיר בין שני מזגנים. דמיונו מייצר דמויות גרוטסקיות צבעוניות, בעלות פרופורציות מעוותות ופרצופים מלנכוליים, המתקשרות זו עם זו באופן מוזר, כמחאה על העדר תקשורת אנושית בתקופתנו. עוד על דיוז ברשימה
פומה
פומה לקחה את החוויה המעיקה של הטרדת נשים ברחוב והפכה אותה לפוסטרים עוצמתיים המטרידים את המתבונן. ברחובות עדיין נותרו עבודות משותפות שלה עם קלון וזירוסנטס, ולאחרונה שמחתי למצוא משהו חדש – אשה מתאפרת, מצוירת על תוכנית אדריכלית ואז מודבקת לקיר.
UNTAY
לבחור לוקיישן, לצייר ולהעביר מסר על גבי קיר בלוי, זה צורך ואתגר מחשל בשביל אנטיי. כרגע מעופפות הבנדנות שלו ברחבי העיר ומסמלות את רוחו של כל אזרח השואף לשינוי. עוד על המסר של אנטיי
The Drip Up
כשאני רואה אותם ברחוב, מזכירים לי ציוריו המודבקים את הנוחות והאינטימיות של פנים הבית – להדליק את האור במנורה הקריאה, לבחור ספר מהמדף ולהתיישב על הכורסה לצד דמויות של סבא וסבתא – ומייד אני מחייכת.
Wonky Monky
Zero Cents
קורא לעצמו גם JESUS בכתב ראי. הוא יוצר בגדול, בסגנון חצי מופשט, על קירות של בלוקים חשופים בסביבות שוליים. פה ושם אפשר עוד למצוא בקבוקי ענק שלו, בשחור-לבן, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהקיר שעליו צוירו
ROSS PLAZMA
צייר וריאליסט מובהק, אמן בעל יכולות מרשימות שהרחוב רק מדגיש. ציוריו מזכירים לי סצנות של סרט עתידני. שיתופי הפעולה שלו עם Dede מעניינים. עוד על רוס פלזמה ברשימה
הצטרפו לרשימת הקוראים שלי
ותקבלו השראה לשיטוט וירטואלי או אמיתי, בעיר ובגינה, בטבע או באי יווני
כל הזכויות שמורות © המשוטטת 2024 | עיצוב ופיתוח דורון משלי | עריכה חלי גוילי | תמונה ראשית: כריסה פצאה