בשני הביקורים האחרונים אני גרה בבית שחלונותיו הגדולים

נותנים לי תחושה שאני בפנים אבל גם בחוץ

בכל בוקר אני קמה שעה לפני הזריחה ויוצאת לטיול צפייה במופע שמשתנה בכל בוקר

כשאני מתעוררת, עדיין חשוך בחוץ, "פנסי הרחוב" דולקים עדיין,

ואני רואה אותם דרך חלונות הסלון ומתכוננת לצאת כשיאיר מעט

זוהי שעת מעבר בין סוף חשכת הלילה ותחילת הזריחה

וזו שעה מיוחדת עבורי

ביומיים הראשונים עסקתי בצילום התעתועים וההשתקפויות

של הפנים בחוץ בתוך מטע הזיתים

ביום ובלילה

ולהיפך – השתקפות הנוף סביב הבית – בתוכו

***

הזריחה משתקפת בחלונות המטבח

דלתות ההזזה משתקפות בניצב לעצמן ועליהן או מאחוריהן – עצי הזית שצומחים מתחת לבית

ביום הראשון כשנחתי על הספסל קבלה את פני קשת בענן

הספות משתקפות מחוץ לדלתות ההזזה

ומכפילות את עצמן

ההשתקפויות תלויות בשעה ובתאורה

פינת האוכל והכיסאות משתקפים בגן ובכרם הזיתים הצמוד

 הספסל הארוך

וגם המנורות  – מכפילים את עצמם

ובתוך התמונות הממוסגרות שוב משתקפים מרובעי הדלתות

פנסי התאורה משתקפים גם הם וממוסגרים

וחייל יווני (סולרי) מניע את רגלו בשעות האור

ביום, הבר מכפיל את עצמו ומשתקף ממול, על קירות המבנה בחוץ

בלילה – הוא משתקף גם מחוץ לבית ואני רואה אותו שלוש פעמים

הירח המלא משתקף כעיגול בתקרת הבטון

כששבעתי מהשעשוע

סגרתי את וילונות הגלילה והדלקתי נרות

בבקרים בהם נשבה רוח חזקה מאוד

בשעות הרבות בהן ישבתי וכתבתי מול החלון

הרוח  זעף בעוצמה וטלטל את ענפי עצי הזית ללא רחמים

שמתי לב שגם כשאני בתוך הבית –

המראה הדינמי של העצים הנאבקים מחוץ לחלון

מעייף אותי וגורם לי לחוסר שקט

***

נזכרתי בבית היפה בו בקרתי וכל חלונותיו קטנים מאוד

בעל הבית מסגר חתיכת טבע קטנה במקומות בהם הוא נמצא

ותחם אותם בחלון –

בניצב למיטה, מול האסלה, מול אמבטיית הישיבה ועוד

היות והוא נמצא רוב היום בחוץ

וכשחזר הביתה רצה שקט ויזואלי

חשבתי שכך אפשר ליצור אינטימיות