גדרות אבנים, טרסות שהן חלק בלתי נפרד מהנוף

וקירות ישנים

מושכים את תשומת לבי

בכל מקום בו אני משוטטת בכפרים

לפעמים באמצע שומקום בטבע

מתגלים לי קירות איתנים של בית

***

בעיני הבנייה באבן מקומית זו עבודת אמנות בפני עצמה

ומיומנות שעברה מדור לדור

תמיד מגיחה בי המחשבה על בני המשפחה בכל הגילאים שעוזרים בבניה

ואני מדמיינת את התמונה

ילדים קטנים מביאים אבנים קטנות ומניחים בערימה

נערות מביאות אבנים בינוניות

ומבוגרים נושאים ביחד אבן כבדה

***

כשאני נתקלת בקיר מרהיב ורב גוני

(גוון האבנים משתנה מירקרק, לשחור או אפור, חום או אוקר)

אופן הנחת האבנים מרתקת את עיני

ללא חיתוך, לפעמים בבניה יבשה ללא טיט

לפעמים במילוי אדמה

הדיוק בהנחתן, מאפשר להם יציבות

המרווחים ביניהם שמאפשרים לקירות, לגדרות ולטרסות להתמלא בחיים

בעלי חיים וחרקים מוצאים מקום ונהנים בחריצים

טחב וחזזיות מוסיפים צורות ומרקמים עזים או עדינים על האבנים

ויוצרים עניין ויזואלי למתבוננת

לפעמים באור אחר הצהריים – הן זוהרות

צמחים צבעוניים פורצים מהם בביטחון

שמחים להעניק לקיר גוונים עליזים

(זה היה אחד הקירות הראשונים בהם נתקלתי ומתוכו אספתי

זרעי לוע-ארי בר בכל הגוונים)

***

המראה משתנה בבתים חדשים

בעלי מקצוע אלבנים בדרך כלל, מביאים ידע אחר

חלקם עובדים בהשראת הבתים הישנים ומנסים לחקות את היופי

לפעמים זה עובד לא רע

ותלוי במקצועיות של בעל המלאכה

וכך הקיר החדש מתכתב עם סגנון הקירות הישנים

אבל איכשהו העין שלי תופסת את הקירות החדשים דומים מאוד זה לזה

ולכן פחות מעניינים

היות והקירות והגדרות נבנים היום במילוי בטון

התוצאה היא קיר אבן בצבעי האדמה שמסביב

אין בהם מקום לחורים או לחריצים

הקיר נראה יפה, אך אין בו מקום ליצורים חיים

***

בעודי מתבוננת בצילומים שהעליתי לרשימה זו, אני שמה לב

לדינמיות של הקירות הישנים