בכל בוקר אני יוצאת לחצר עם כוס צ׳אי ומאזינה לציפורים

החצר הגדולה שמקיפה את הבניין היא מיקרוקוסמוס של הטבע סביבי

המתעורר כמוני לקראת האביב

ניצני פריחה נראים גם על עצים ערומים

החצר קוראת לי לצאת אליה

ובכל בוקר אני שמה לב לדברים אחרים שצצים מולי..

***

הבוקר אני מצלמת את

שלל צבעי הפרחים והניצנים שבוקעים מאדמה שחורה וכבדה

חלקם כבר נפתחו והם קטנטנים, קרובים לאימא אדמה ורועדים מקור

מה שמשותף לכולם הוא העדינות

הצמחים ״פתיתי שלג לבנים״ – מושכים את העין והלב

מזכירים לי את החורפים המושלגים פה

הם עטופים במעטפת שקופה, כמו שמיכה

כמה כבר הציצו לעולם ששקוע בתרדמת חורף של סוף פברואר

ניצני הפרחים הם כמו שיר ויש הרבה מה לצלם

כשאני מתרכזת בפריים, כל חושי נדרכים

ואני קשובה למראות, לטקסטורות

ולמתנות שהטבע החי נותן לי

ולשיחות הערות בין הציפורים

***

והבוקר – מבטים אל ערמת גזעי עץ וענפים שנכרתו,

אבל ממשיכים לחיות גם בעיני המתבוננת – שמוצאת בהם השראה

אני בוחרת להתרכז בחיים החדשים של החתך ממנו נכרתו הענפים

אחרי הגיזום נוצרו שם מרקמים וצבעים

והתגלו טקסטורות מפתיעות ושונות זו מזו

והכול בניגוד חד לגזעים עצמם

המונחים דוממים על אדמה לחה

מכוסה בעלים רטובים שנשרו,

ובאצטרובלים שחלקם ינבטו ויגדלו לעצים תמירים

***

בוקר אחד אני צועדת בבוץ בעקבות טחב וגווני ירוק-מכשפה.

הטחב משנה את גווניו לפי כמות אור – ותלוי בשמש המבצבצת או נעלמת מאחורי עננים

התוצאות מרתקות אותי

אני מגלה גווני-גוונים של ירוק (תלוי גם בזוויות נפילת האור)

בתום שעה קלה, אני אוספת עשרות צילומים ירוקים שתכף אמיין

וזה תענוג מרגיע ומספק

אני מקווה שהעונג שלי יעבור דרך המילים והצילומים

גם לקוראים ואני מקווה שישאבו גם הם השראה לצילום

***

לשנות מיקום ולשנות אווירה

כשאני יוצאת למסע

וסביבי פילים

גם כאלה שיוצאים לדרך

ודמויות ממיתולוגיה הודית

נרות וריחות שמנים ותבלינים

של תבליני המאכלים בכל פעם שאני חולפת ליד המטבח

ריחותיהם של שמני העיסוי

כשאני מגיעה לקבל טיפול בשמן חם

סביבי דממה מוחלטת

ובתוכה טבע מתעורר לאביב

אני נרגעת מהמתח והלחץ שהם שכנים קבועים בביתי

פה אין מלחמה

ובחדר האוכל השיחות בשפה זרה

טעמי האוכל שונים לגמרי

ומטרת הביקור – להירגע לגמרי – מושגת לזמן קצר

רשימה זו מוקדשת למלי