על השער כתב: ברוכים הבאים ל"מחנה המתפתח" של ספו.

מדובר בשטח חקלאי בן 7000 דונם שספו רכש

אחרי שהתייאש לבנות בית אותו תכנן שנים רבות בגלל בירוקרטיה

הבדידות כך נדמה לי, מתעצמת כשהשקט עמוק, והשקט מעמיק עוד יותר בעונת החורף.

ומעמיק עוד יותר ככל שמתמעטים האנשים סביבך שעזבו את האי לערים ביוון.

איך מרגיש אדם שחי לבדו והרוח הודף אותו פנימה,

לתוך הקרואן הקטן, שגם הוא אינו יכול לבודד אותו מפני נהמות הרוח?

איך מרגיש אדם ש"המרחב המוגן" שלו הוא 10 מ"ר פלוס מרפסת?

אחרי שחלף שלב ההלם ממרחב המחיה הקטן,

סאפו פיתח פילוסופיית מרחב חדשה – אם אני במיטה אני במיטה.

אם אני עומד ומכין קפה – אז אני עומד ומכין קפה.

אם אני כותב או קורא ליד השולחן, או מתכנן להנאתי בתים קטנטנים – אני עסוק בזה.

אם אני מוציא את הפסנתר החשמלי ממקום האחסון מתחת למיטה ומניח אותו על השולחן – אני עומד ומנגן.

בחורף יש לי תנור חימום.

ואני אף פעם לא שבע מהנוף ומהעננים בחלון.

לחום בקיץ התרגלתי ויש לי מאוורר או מזגן נייד.

את פנים הקרואן הוא התאים לצרכיו האישיים והתחושה בפנים מאוד נינוחה.

הקרואן נוח ויש בו כל מה שהוא צריך, ולטעמו יותר מידי חפצים – מכונת קפה קטנה, שתי צלחות גדולות, שתיים בינוניות,

ארון מצרכים ומקרר מלאים בכל טוב, ספרים ומילונים,

מחברות לשרטוט וכתיבת רעיונותיו מחשב וטלביזיה, נגן מוזיקה, סקסופון,

ולמרות שיש לו מכונת כביסה הוא מעדיך לכבס את בגדיו בשתי גיגיות ובעזרת שתי מברשות,

ולנקות בעזרת מברשת ויעה את השטיחונים שמכסים את הרצפה.

 יש לו חשמל סולרי לכל צרכיו,

גם כדי לחמם את הסאונה שייבא מפינלנד ונהנה ממנה פעמיים בשבוע.

אף שהוא לא מזמין אורחים לתענוג הזה, היא מקושטת בנוריות צבעוניות.

הוא בנה מחסן ומקלחת חוץ,

ואמבטיית קיץ קטנה

והוא חי חיים אקולוגיים

בשירותים ובמקלחת של הקרואן הוא לא משתמש

ומעדיף את השירותים האקולוגיים שהם מקור לקומפוסט.

הוא בנה גם קומפוסטר

התקין מערכת מים אפורים, ומערכת לטיהור מים – הוא משקה במשפך עלי סלק ופטרוזיליה שנראים בריאים ומרוצים.

הוא שתל עצי פרי, ומנסה להחיות עץ אפרסק ע"י הרכבה.

"אנשים אומרים לי אתה חייב לבנות בית, אתה לא יכול להמשיך לגור בקרואן.

אבל התרגלתי"

ולמה אתה חייב, אני שואלת אותו,

והוא מגכך, אני יוצא דופן בנוף. אנשים מפעילים עלי לחץ.

ואנו עולים לצפות ממנו מהנקודה הכי גבוהה בה הוא מתכנן לבנות פרגולה שצופה לנוף.

באביב, בתוך העשב הירוק-רענן, בולט בפריחתו הסמיכה עץ אגס בודד.

במרפסת 10 מ"ר שסגורה ביריעות פלסטיק יש מטבח חוץ ומקרר נוסף,

מקום אחסון לנעליו,

שני שקי אדמה ובהם שתל עגבניות,

והאופניים ששומרות את מבנה הגוף האתלטי שלו.

המינימליזם שלו מעורר השראה,

הפשטות, הסדר והניקיון וגם סטייל בדמות עציץ על השולחן ליד החלון,

הוא עסוק כל הזמן – התחזוקה השוטפת והעבודה בחוץ לא נגמרים,

לצד עצים חדשים שהוא שותל, הוא מטפח את האלונים העתיקים