בהשראת התערוכה של לצי בגלריה פחות מאלף בדן דיזיין סנטר, יצאתי לרחובות למצוא עוד כמה עבודות שלא הכרתי

אלפסי 1-15

לא קל למצוא אותן, אני פוגשת אותה בפינות הכי לא צפויות, ובשבילי זה כמו למצוא אוצר

אבולעפיה 14

לצי היא אמנית רחוב יוצאת דופן שאינה שייכת לקליקה (מלבד שיתופי פעולה פוריים בעבר עם dede)

1-2-14 סמטת שלוש(7)

היא מצליחה להפתיע אותי בכל פעם מחדש בסגנון הציור או בנושא

IMG_0112

היא פועלת רק ברחוב וזו הגלריה שלה

IMG_0111

היא מעדיפה לצייר בשולי השוליים במקומות בהם אני אוהבת לשוטט

IMG_8042

כדי שלא תיתפס או כדי כדי שתוכל לעבוד בקצב שלה ומבלי להיחשף

043

וכך בעקבותיה, אני מוצאת את עצמי סוטה מצירים ראשיים, מקיפה חניונים נטושים, מציצה לפינות חשוכות ועוקפת מכשולים

1-15 tcrcbtk

ותמיד ההיתקלות בה יוצרת בי שאלות ותהיות, מה עבר עליך כשציירת את הדמות? ומה רצית לומר לי או לעצמך?

ואין תשובה אחת

היא שומרת בקנאות על אנונימיות כדי להשיג חופש אמנותי מוחלט

1-2-14 רחוב אילת(46)

כמו חלק מהדמויות שלה שבוחרות להסתיר את פניהן

בכל שיטוטי לא נתקלתי פעמיים באותה העבודה, כל יצירה היא אחת ויחידה

לטצי

משיטוט בעמוד הפייסבוק של האמנית גיליתי שלכל עבודת רחוב קדם רישום

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1051523601573625&set=a.227108154015178.56654.100001479852431&ty

029

ולעיתים העבודה ברחוב היא ההשראה לרישום חדש

2-16 (83)

ראיתי שהקו שלה חי, בטוח בעצמו, נקי מאוד

הקו הוא זה שמוביל אותה למחוזות שנעלים גם מהבנתה, והיא מתמסרת לו

 ציורי הדיו העדינים שהיא יוצרת ומעלה בעמוד שלה באים לידי ביטוי גם ברחוב – קווי המיתאר מדוייקים ובתוספת צבעים עזים, נולדת דרמה

7-16 (10)

המעבר מקנה מידה של רישום בבלוק סקיצות לציור גדול ברחוב מרתק אותי

IMG_8043

מיומנות הרישום הגבוהה שלה מאפשרת לה להגיב בזריזות על משהו שתופס אותה ברחוב שהכול בו לא צפוי, לא ידוע ומשתנה בכל רגע, ואז נוצר קולאג'

7-16 (47)

היא מכירה בערך של תהליך היצירה בפני עצמו וחושבת שגם paste up שדהה, התבלה או התקלף היא קומפוזיציה מעניינת

7-16 (25)

האם חשת צורך להתחבא לרגע כשהדבקת את דמות האישה ליד הבוטקה של השומר בחניון בשוקן?, שאלתי אותה

7-16 (103)

האם חשבת מה מרגיש השומר מידי בוקר כשהוא מגיע לעבודה ורואה אותה עוד לפני שהכין לו את הכוס קפה שלו?

האם הוא חושב שהיא מפתה או הוא בכלל לא רואה אותה?

7-16 (104)

הדמויות שלה מעלות בי מחשבות ואסוציאציות

הרכבת 4=16 (1)

למעשה, היא מאיירת מצבים פסיכולוגיים והשפה הפסיכולוגיסטית שלה שולחת אותנו לעולם של סמלים ודימויים

כשאנו פונים לפסיכולוג אנו שופכים בפניו את הלב

2-16 (67)

ואם מדובר באדם "ללא עמוד שדרה", היא מחליטה להוציא מגופו את עמוד השדרה שלו שאמור להיות גמיש, ומקבעת אותו בבטון

7-16 (48)

כשאני רואה ילד/ה האוחזת על כתפה יצור הנראה במבט ראשון כגדי

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=963785137014139&set=a.105202526205742.7575.100001479852431&type=3&theater

דדה וניצן 498

או איש ואשה אחוזים זב"ז  – יחסי הכוחות והניגודים האלה מרתקים אותי

IMG_8040

IMG_6744 - עותק - עותק

גם הפירוק וההרכבה מחדש של אברי הדמויות, מתקשר למצב נפשי

כי לעתים אנו מרגישים מפורקים ממש כמו שקורה לי בעת הכנת רשימה זו

פלורנטין 13

מצד אחד המציאות שהיא מפרקת ומרכיבה מחדש מחלקי גוף ואביזרים לא תמיד מובנת לי

IMG_8015

לצי נטוש2

כשהיא מתחילה לצייר נראה שהדמות היא זו שקובעת איך תראה, איפה יונחו רגליה ומה תאחז בידיה

דדה וניצן 556

מצד שני כשאני מדמיינת אותה יוצרת, אני רואה אותה כורעת על ברכיה מולה, או אפילו יושבת על כיסא של ילדים בדמדומי השחר, ומציירת אותה בעדינות על מצע של קיר קשוח קרוב קרוב למפלס המדרכה

13-4-13 025

ובכך היא משנה את זווית הראיה שלה בכדי ליצור איתה אינטימיות תוך כדי הציור

דרך יפו 4-13

ואני כצופה

מצד אחד אני לא תמיד מבינה מה שאני רואה

סביבת צומת קרליבך ריבל 4 27-6-15 003

אבל מצד שני אני מרגישה אמפטיה כי כשלצי ציירה אותה בגובה העיניים ומתוך אינטימיות, היחסים שנוצרו שם עוברים אלי

033

ואני יכולה לחוש את החמלה שלה כשהיא שוכבת על המדרכה ומציירת, אולי כך היא תבין יותר מה עובר עליה ותחוש את חוסר האונים והרעב שלה

וזה מה ששיפה שהכול פתוח לפרשנות וכל אחד יכול להתבונן ולספר לעצמו את הסיפור שלו

7-16 (12)

הגברים והנשים שהיא מציירת הם מודל עכשווי

נפלתם על הראש רוחמה 3 22-12-12 (7)

הם מתפרקים, כמו עולמנו, הם מיואשים, חסרי תקווה או כועסים

דדה וניצן 556

לחלקם לא ברורים התפקידים או הזהות שלהם

גרפיטי 042 - עותק

וכמו פסיכולוגים, גם הם ואנחנו הצופים בהם, זקוקים להגדרות מחודשות של העצמי, של המשפחה והחברה

חלקם הולכים על חבל דק מנסים לשרוד מול ענקים מאיימים

022 - עותק

חלקם פועלים כמריונטות ומשחקים משחק מכור מראש

תוהים מה יביא העתיד ואיפה הגבולות שלהם

012

הם מבוהלים, כועסים וחסרי אונים

 ידיהן קשורות פיויתיהם סגורים

031

כמונו, הן לא מוצאות מקום וגם לא רגע אחד של שקט

סביבת צומת קרליבך ריבל 4 27-6-15 006

רשימה זו נולדה בזכות הדיון הפורה שניהלתי עם חלי גוילי על האמנית ומוקדשת לה היום ביומולדתה

2 תגובות ל “איפה לצי?”

  1. חלי

    תודה רבה יקירתי 🙂 רשימה נוגעת ללב ומרגשת 🙂 לצי היא מראה מהממת גם לעולם הפנימי שלי 🙂 תודה!

  2. טל

    העבודות מאוד מענינות ובאמת נותנות מבט על החיים על מצבים בהם אנשים נתונים:חרדה,פחדים,התפרקות ,חוזק וחולשה
    כל אלו מובאים בצורה מאוד מיוחדת בציורים אלו
    אם מסתכלים על העבודות הן שונות בתכלית מעבודות הגרפיטי האחרות שכתבת עליהן.
    הכתיבה שלך כרגיל מרתקת ומכניסה אותך לעולם אמני הרחוב (מכל המשתמע …)
    כמו כן הרגשות שהעלית מעצמך מה שבדרך כלל את לא עושה עשו את הרשימה יותר מיוחדת ,כאילו התחברת יותר לאמנית זו מאשר לאחרים על אף שלא הבנת…
    תמשיכי כך להכניס אותנו לעולמך ולעולמן של הדמויות המציירות
    אוהבת אותך ואת הכתיבה שלך

מעניין לשמוע מה אתם חושבים

  • (יתפרסם בקרוב)