בימי שני אחה"צ, (היום הקבוע של העבודה בגינה הקהילתית),

מכל עבר שומעים קריאות: "בעז, בעז. בעז איפה אתה"

כי ידוע שבעז יודע הכול ויש לו תשובה (כמעט) לכל שאלה, ולכן כל השאלות מופנות אליו.

הוא נמצא בכל מקום כי יש לו פלפל בתחת. ולפעמים יש עליו תור וצריך לחכות בסבלנות.

בסוף הוא מגיע ונותן מענה לכל אחד מאתנו.

ספר כמה מילים עליך

אני בוגר הפקולטה לחקלאות ברחובות

חובב צמחים ומחובר לטבע ולטיולים. עיסוקי העיקרי ביומיום הוא עבודות גינון.

איך הגעת לגינה?

ההיכרות והקשר עם מקימות הגינה נולדו כשהגינה הוקמה בשנת 2007 והייתי מנהל המשתלה העירונית בתל אביב.

כשעזבתי את העיריה, החלפתי את קרן יעבץ והפכתי למדריך המקצועי.

בשנים הראשונות הייתה תחושה של גינון "חתרני" ­– הגינה הייתה חדשה.

זרענו, שתלנו פיטנגו. פיזרנו פקעות וזרעי צמחי בר בחורשה.

חשבתי שאני בא לשנה שנתיים ושתפקידי יהיה להקנות טכניקות של עבודה גננית, הוא נזכר,

אבל הסתבר לי שזקוקים להדרכה בנושאים שונים וכל הזמן – בניית מערכת השקיה, הדלייה וגיזום.

אני אוהב את החבר'ה ואת האווירה הטובה.

ובאמת תמיד אפשר לראות שבעז במיטבו – נמרץ, יעיל וזריז ושופע חיוכים במיוחד בכל פעילות קהילתית – מסיבת חנכה או נטיעת עצים,

גיזום הגפן או טיפול בקומפוסט וגם שכלול מיתקן סינון קומפוסט מאולתר פרי המצאתו

או הכנת ערוגה חדשה.

רואים שהוא אוהב את מה שהוא עושה.

היום למשל כשהגעתי, בעז רוקן את תכולת שני השקים בהם שתל תפוחי אדמה.

היה משמח לגלות את תפוחי האדמה הקטנטנים, שישמור לשתילה בעונה הבאה.

מה התפקיד שלך?

אני מלמד את המצטרפים החדשים להכין את ערוגה ולסדר השקיה, לטפל באדמה, איך ומתי לזרוע ולשתול, וכמובן t, מה שכולל הטיפול השוטף.

להכיר את צמחי המאכל והירקות וגם את העשבים השוטים.

אני עובד בשיתוף פעולה עם נעה שטרייכמן הרכזת הוותיקה של הגינה

מה אתה אוהב פה?

אני הכי אוהב לזרוע ולעקוב אחרי הנבטים הבוקעים מהאדמה. הרגע הזה כשהזרעים הופכים לצמח רך ומציצים מעל פני האדמה – תמיד מרגש אותי.

ויש פה עשייה גננית שאני אוהב, למשל יצירת שני הבוסתנים.

הבאתי עצים מיוחדים כמו גויאבה תותית, תפוח הורד ודובדבן היהודים בעלי טעם נרכש ומיוחד,

תאר את הערוגה שלך

בחורף הערוגה הופכת למנבטה.

בעז הוא שכני לערוגה

ואני נהנית לראות אותו מניף את ידו בתנועות הזריעה כדי לחדש את הערוגה שלו.

היות ובזמני הזריעה והשתילה אני עסוק בהדרכה, אין לי זמן להכין את הערוגה שלי.

וכך יוצא שאני מקלטר וזורע באחור, והערוגה שלי הופכת ל"מנבטת תגבור" להמשך העונה.

גם אין לי זמן לדלל,

כך שחברי הגינה מעבירים שתילונים מהשפע שמבצבץ בערוגה שלי, לערוגות שלהם – חרדל סגול, כוסברה ושומר, פצ'אי, חסה וצנוניות מסוגים שונים, גזר, שמיר ופטרוזיליה, רוקט וכרוב סיני.

בסופי העונות אני אוסף זרעים מייבש ושומר בצנצנות לעונה הבאה.

מה דעתך על מעללי החולד?

לפני שנתיים שתלתי ערוגת בטטות. כשחפרתי בקיץ להוציא אותן גיליתי שהחולד הקדים אותי!

השנה גיליתי תלולית באמצע הערוגה שלי.

מניסיוני הוא חזק ממני ועושה כרצונו.

אחד מתפקידנו כגננים חובבים הוא לעזור בשיקום מערכות אקולוגיות שנפגעו כתוצאה מהתערבות האדם בסביבה.

ולכן כל בעלי החיים שמגיעים לגינה הם שותפים חלקיים שלנו ואני מקבל את העובדה שחלק מהיבול נפגע או נאכל ע"י יצורים אחרים.

ולגבי החולד, השנה הגזמת!

מה מביא לך סיפוק

לראות את חברי הגינה מצליחים לגדל ירקות ולקטוף אותם, והשמחה ותחושת הסיפוק שהעבודה מביאה.

בייחוד כשהם גננים חדשים ונלהבים,

מה החלום שלך?

יש לי נכונות לחלוק את הידע שצברתי בארבעים שנות גידול והכרת צמחים.

למשל, ללמד על איכויות הקרקע ועל סוגי תערובות שתילה, איך לטפל במזיקים ובמחלות עלים,

להכיר צמחים ופטריות מאכל,

גם הייתי שמח לו היה פה יותר רצון להעשיר את הידע התיאורטי כבסיס להבנה יותר מעמיקה של עולם הגינון.

מה משמח אותך?

אני מרגיש ושיש לי חלק שותף בתחושת העשייה ובגיבוש הקהילה מתחילת ימי הגינה, זה היה תהליך ארוך ומתמשך.

הגינה שלנו נחשבת מצליחה, ולו רק בגלל מספר השנים הרב שהיא קיימת..

כרגע, הגינה במשבר קיומי והייתי שמח שיצטרפו הרבה אנשים חדשים מהשכונה.

 מה דעתך על התהליך שקורה בגינה?

מקימות הגינה התבגרו ופחות פעילות, חלקן אפילו זנחו את הערוגות שלהן.

פעם הקפדנו על ישיבות קבועות של הצוות המוביל והיינו חושבים איך עוד אפשר לפתח את הגינה והיינו מתגייסים לפרויקטים משותפים.

הסגרים בשנות הקורונה הביאו לגינה אנשים חדשים שרצו לצאת מהבית לשאוף אויר ולהיות במרחב ירוק, אבל כרגע מסתמנת מגמת עזיבה.

כולם מתלוננים על מחסור בזמן פנוי ועל עומס יתר.

אני מאמין שמי שזה מספיק חשוב לו – ימצא זמן לבוא.

כרגע לדעתי המשימה החשובה היא לבנות דור המשך

ולגבש חבורה של "יותר חדשים" שירצו להמשיך ולפתח את הגינה. אחרת תישאר גינה קהילתית ללא קהילה.

ו..אשמח מאוד אם יהיה מישהו צעיר ונמרץ שיחליף אותי

השיחה נערכה ב-3 בינואר 2022, והצילומים – מהשנתיים האחרונות

תודה לבעז על תרומתו רבת השנים לגינה, על האכפתיות ותשומת הלב ועל הידע שהוא חולק אתנו

בפרויקט שיחה מול הערוגה תוכלו לקרוא עוד על

ענבל בן ארי, על אלה פרי,

על עלמה אדוט. על שלי סגל-שקד. עלי, אלישבע זלצר, על יעל ענבר , על עומרי ינאי, על אלון אלירן

ועל גלעד ערמון

2 תגובות ל “בעז שחם – המדריך המקצועי של הגינה הקהילתית”

  1. נילי

    אלישבע יקירתי
    מרגש ומאלף לקרוא על בעז ופועלו
    תמיד מרתק לקרוא אותך.
    גינות קהילתיות הן אכן מקום מופלא
    את מוזמנת לבקר בגינה הקהילתית במדרשת בן גוריון, מקום מגורי

  2. עדי

    לבעז באמת אנרגיות מדהימות ואהבה ארוכה ועמוקה לגינה הקהילתית
    תענוג!

מעניין לשמוע מה אתם חושבים

  • (יתפרסם בקרוב)