לכבוד יום העצמאות ה – 66 של מדינת ישראל יצאתי לרחובות לראות מה השתנה

בשכונת נוגה תפס את עיני שיר ישן שהתאים לימים הנוראים בין יום השואה ליום הזיכרון

כשהדרמתי לגבעת הרצל צילמתי את הכיתוב הזה

אחד מהראשונים שהופיעו על קירות העיר ב – 2010

גם הרצל אמר אז אף על פי כן וגם אם תרצו אין זו אגדה

וגם ניצן מינץ חושבת שחלומות עוזרים ליצור מציאות חדשה

בכל יום עצמאות עולה השאלה הטעונה איפה היינו ולאן הגענו

אמן הרחוב יואב ברנר מרגיש חסר אונים מול הרשויות וצייר את עצמו בתנוחה רבת משמעות

 הדס ואני הצטלמנו לידו ברחוב שוקן והעלינו את ההשערות שלנו למה התכוון האמן

בשיחה עמו הסתבר לי שהציור עדיין לא הושלם

בדולפינריום, אמני הרחוב דדה ולצי מנסים להינצל מהספינה הטובעת

ובלב העיר יש מי שחושב שאנו חיים פה על זמן שאול

אבל כולם יודעים שאי אפשר להעביר יום עצמאות בלי דגל ישראל או על האש, מנגל או ברבקיו