פסל החרות, שער הניצחון ומגדל אייפל

ומותגים רבים אחרים כמו שאנל או דין ודלוקה

הם מושא לחיקוי בכל מיני אופנים

***

בקיוסק בתחנת רכבת, שמעתי זוג שדבר יפנית ובקש מהמוכרת גאטו או שוקולד

מילים רבות באנגלית ובצרפתית נכנסו לשפה היפנית

משום שבגט, קרואסון, מאפים וממתקים,

ועוגת שוקולד – לא היו קיימים ביפן

עד שהחלו לייצר אותם לפני כעשור

אהבתי פנקייק קטן ממולא בקרם ערמונים

***

תור מתארך מחוץ לקונדיטוריות בסגנון צרפתי

(עם טאצ' מקומי כמובן)

בחלקן יש גם מאפים בסגנון יפני,

למשל מאפה במילוי שעועית אזוקי מתוקה (יאמי)

במחלקת הכריכים יש בריוש חמאה וטוסט-קרואסון עם גאודה-שינקן

***

איך להתנהג בקונדיטוריה –

הדלת נפתחת בפני כשאני מתקרבת

בכניסה אני עוטה כפפות שקופות,

מצייתת להוראות בשלט

לוקחת מגש ומלקחיים ארוכים

ומניחה בעזרתם על המגש את המאפים שבהם חשקתי

בקופה הם יארזו אחד אחד או יוגשו לצד הקפה שהזמנתי

***

ואף שגם קפה נכנס חזק ליפן,

מעטים היו המקומות בהם הקפה היה טעים לי

***

כשחזרתי משני ביקורי

השתאיתי איך בכל זאת נשמרת המסורת לאור חדירת המערב

שוב ושוב שאלתי את עצמי מה יהיו ביטויי האמריקניזציה ואיך ימשיך להשפיע המערב על היפנים

לוקח שעה ללבוש קימונו

להכין אוכל ביתי עונתי מסורתי – זה ענין

קל יותר להזמין פיצה, המבורגר וצ'יפס

ומה יקרה לממתקים הטעימים

אחרי שהיפנים טועמים עוגות שוקולד ופאי גבינה משובח במעדניות צרפתיות?

והקרואסון לצד הקפה, האם יצליח לתפוס את מקומו של מרק מיסו, אורז ותה לארוחת בוקר?

והכתב?

טוקיו, ינואר 2024

***

מעניין לשמוע מה אתם חושבים

  • (יתפרסם בקרוב)