לשאלה, האם לא פחדת לטייל למרגלות הר געש פעיל? עניתי – לא!

ואפילו אחרי שדאיצ'י איתו טיילתי ספר לי על ההתפרצות הגעשית הדרמטית באביב 1723

בה בתי הכפר קנברה ורוב תושביו נקברו מתחת לשונות לבה,

התרכזתי במראות סביבי

וקשה היה לי לחשוב על "לבה רותחת".

עיני נעו בין ההר שהתגלה לפני בכול הוד נוכחותו, כמו שהר יודע,

עננים סמיכים שנעו, הסתירו אותו ולעיתים כיסו את הפסגה המושלגת, וחלפו הלאה.

זה היה כמו תעתוע

דאיצ׳י אמר, "זכינו", כי רק בימים בהירים אפשר לראותו.

"האם גם אתה שמח כמוני?" שאלתי את דאיצ׳י,

כן, הוא ענה, אני בא לכאן לעתים קרובות

ונטען באנרגיות של ההר.

סיפרתי לו שביוון מברכים "תהיה חזק כמו הר".

כשנכנסנו לפרק הטמפרטורה הייתה -6 מעלות והשמים כחולים

דאיצ׳י ספר לי שהמקדש בכניסה נבנה אחרי רעידת האדמה,

כדי לבקש מהאלים שהתפרצות כזו לא תחזור

השמש הבהיקה את הנוף ונהניתי מהדרמה שהשלג יצר

ליד ההר, כול פן מיופיו של טבע ומעוצמתו באו לידי ביטוי  

תצורות הנוף – יצורי לבה הפכו לדמויות דוממות

והתלהבתי מכל קרנף, פיל או פרופיל-אדם שראיתי בהם

ראיתי פנים פעורות-פה שצועק להר.

צעדתי לאט לאט. כאילו לא רציתי שהמסלול יגמר.

סלעי בזלת שחורים שנדמים כשדים שהשטן דחף מבטן האדמה

נותנים הרגשה שהגענו לנוף פרוע ובלתי מוכר

שניסיונות לתארו במילים בלתי אפשריים

הגוונים מתחדדים ואני יכולה לחוש את הביטוי לבן כשלג.

המראה הסוריאליסטי של עצים שצומחים גם מתוך סלעי הלבה וגם מראשי סלעים.

גם הזכיר לי את העצים האדירים של יקושימה

למרות שאין כלל קשר נופי בין שני המקומות

רק אולי העובדה שבשניהם נפעמתי עד דמעות והרגשתי שמחה גדולה על שזכיתי ביופי כזה

גם פרחים בשלג – הם מחזה לא מוכר לי

יש דברים שמשפיעים ומשנים את תחושת הזמן האישית,

למשל, כשאני מאוד נהנית, או כשאני נמצאת במקום שאני אוהבת או עם האהובים עלי, או כשאני מתפעלת והלב מתרונן – אז הזמן טס.

מושג הזמן משתנה כשאני צועדת בתוך שלג רך, טרי וספוגי שמאט את צעדי.

ביום הזה רציתי לעצור את הזמן

כאן מושג הזמן מאז ההתפרצות, מקבל משמעות נוספת – אפשר לאמוד אותו דרך גודלם וגובהם של עצים בני כ-200 שנים ששרדו.

וגם לראות את ההתחדשות האינסופית של הטבע בדמות עצים קטנטנים.

אני מקווה שהצלחתי לצלם גם את השקט המוחלט שהוא בפני עצמו חוויה נדירה.

בבית כשעיינתי בצילומי, הבנתי שזכיתי – הגעתי לפארק יומיים אחרי שהשלג החל לרדת.

מה שאפשר לי לטייל בתוך שלג, אך עדיין לראות את סלעי הלבה.

בסוף ינואר הם כבר מכוסים בלבן ונעלמים תחת מעטה השלג המצטבר

רשימה זו מוקדשת לדאיצ'י Daichi Ogihara שבזכותו בילינו בוקר שלם אותו אזכור תמיד

 

7 תגובות ל “הר הגעש אסמה הוא ההר השני בחשיבותו ביפן”

  1. אלישבע זלצר

    זכינו לבקר בפארק הלאומי השני בגודלו ביפן, Onishidashi Park, ביום בהיר ומנקודות התצפית יכולנו לראות את כל הסביבה.

    לאורך הדרך בצילומים בשלטים ראיתי גם את סוגי הפרחים באזורי הפארק השונים כפי שנראו וצולמו במאי 2023

  2. אלישבע זלצר

    בפארק יש מוזיאון קטן המספר את הסיפור הטרגי של התפרצות ההר (סגור בעונת החוף)

  3. אלישבע זלצר

    פה נזכרתי בהר הגעש המפורסם סקורג'ימה שראינו בשנה שעברה בעיר קגושימה, באי קיושו,

  4. אלישבע זלצר

    הפרק הסר מונח: Onishidashi Park Onishidashi Park הוא גן עדן לצלמים ונחשב בין המקומות היפים בעולם מסוגו. אשמח לתת פרטים וליצור קשר למי שרוצה להגיע ולצלם שם בטיול פרטי, ולמי שרוצה לארגן מסע צילום אפילו בחורף הזה! ולמי שאוהב להתפנק במלון בעל קונספט אירוח מעניין w:shishiiwahouse.jp
    הנסיעה מטוקיו לעיר הסמוכה Karuizawa אורכת כשעה בשינקנסן ויש סביבו כמה אונסנים נהדרים ומסלולי טיול ביער שהוא שמורת ציפורים שגם ממנה יש נקודות תצפית ל-MT. Asama

  5. חלי

    וואו, אין חוויה מהפנטת 🥰 זכינו גם, בזכות התמונות והמילים שלך!

  6. טל

    התאור שלך מהפנט ומכניס את הקורא לאווירה הקסומה
    מחכה לרשימות נוספות
    הכתיבה שלך מושלמת.

  7. שלומית

    יופי התמונות שלך הוא מעבר למילים רגילות, והכיתוב המלווה מקרב לחוויה האישית שלך ומאפשר אפילו להשתתף כמעט.

מעניין לשמוע מה אתם חושבים

  • (יתפרסם בקרוב)