התשובה, כפי שחשבו עליה היפנים קשורה בהתפרצותו חסרת הרסן של הטבע שמוליד ניצנים, פרחים ושלל פריחות מרהיבות ומעוררות התפעלות למשל שדות של חרציות צהובות שלא מתביישות להרים ראש ולהתפאר בצבען

וכך קורא לנו האביב, ולו לזמן קצר, לפרוץ את גבולותינו שלנו

והם, היפנים (שלמדו מהסינים), בלי בושה, צרפו את הסימנית אביב לסימנית ספר וכך כותבים את המושג ספרות פורנוגרפית. צרפו את הסימנית אביב לסימנית לב כדי לכתוב מחשבות זימה. תשוקה מינית הם כותבים כצרוף הסימניות אביב, לב וכחול. ופרוצה או זונה בשפת הרחוב, היא צירוף הסימניות אביב ולמכור!. כשהסימנית צ'י, אנרגיית החיים, מצטרפת לסימנית אביב – כך כותבים את המושג הידוע "קדחת אביב" המבטא את התזזית המורגשת בעונת האביב. המורה שלנו לקליגרפיה התעקשה שיש קשר בין פריצות והתפרצות, אבל אנו שלמדנו שחייבים לדייק במילים התעקשנו שהאביב מתפרץ אלינו אך הוא לא נוהג בפריצות

לא יודעת למה אבל מה שכתבתי מזכיר לי את הסיפור על היהודי שרעב ללחם. אמר לו חברו, לך אל תחום המושב, חכה ליד ארמונו של הפריץ, משוך בכנף בגדו, בקש ממנו עזרה. כך עשה, יצא הפריץ בגלימתו השחורה על סוסו הלבן, ביקש ממנו היהודי עזרה
לימים פגש את אותו החבר, שאל אותו, נו? אמר לו בסדר, הפריץ עזר לי לפתוח פונדק קטן ליד ארמונו, שיהיה לו היכן לעצור שחוזר מהציד. והפרנסה מצויה? בדוחק, ענה לו. ובכל זאת? שאל החבר. כן, ענה לו היהודי. לפחות כשהפריץ יוצא אני הולך ושוכב עם אשתו. מעולה, אומר לו החבר. כן, אומר לו היהודי. אבל כשאני שוכב עם אשתו הוא בא ושוכב עם אשתי. אז מה הבעייה? שאל החבר.
הבעיה היא, ענה לו היהודי, שאני עושה לו פריצים והוא עושה לי אביונים

ותודה לדני, עופר ואבי, דורון, דודי ושאר ידידי כולם גברים, שמעבירים אלי בדיחות גסות. לפעמים אני מעבירה אותן הלאה, לגברים כמובן

4 תגובות ל “בדיחות גסות ומחשבות זימה”

  1. חוה

    יופי של פוסט. מקווה שיחזיר אתו את האביב שהתפרץ כאן ופתאום נבהל מעצמו.

  2. רוני

    איזה חיבור מקסים. אבל דווקא האביב מרגיש לי מיני באופן נערי, עדין, אדום לחיים. הקישור הזנותי מאוד הפתיע אותי.

  3. שוש

    פוסט מקסים!

    התחברתי במיוחד למשפט:
    "כך קורא לנו האביב, ולו לזמן קצר, לפרוץ את גבולותינו שלנו".

מעניין לשמוע מה אתם חושבים

  • (יתפרסם בקרוב)