בשנת 2008 התגנבתי לבנין נטוש ומתפורר ברחוב אורבוך בדרום אביב

כדי להתפעל מגרפיטי מרשים מבחינת אמנותית, שת"פ של הדור הראשון של אמני הגרפיטי בתל אביב

ראיתי את הדמויות של פומה מנסות להיאחז בחבל דק

לצד דמויותיו השבריריות של נו-הופ

ראיתי את קלון לצד זירוסנטס

עדי סנד, הותיק מכולם – שלא מפסיק להתריע באמצעות הקופסונים שלו – נעדר מהאירוע

היצירה המשותפת על הקירות הלהיבה אותי, ובדיעבד אני יכולה לומר שזה היה הרגע בו התחלתי להתעניין בגרפיטי

לכבוד הכנת רשימה זו, רשימה מספר 200

חזרתי השבוע  לאותו המקום כדי לסגור מעגל

גיליתי שהבנין המיועד לשימור עובר תהליכי שיפוץ ונבנה מחדש

לצד אמני הדור הראשון, משנת 2009 פעלו בעיר בעיקר אמני הדור השני, וכשהייתי יוצאת לשוטט, התלהבתי לגלות יצירה חדשה שעדיין לא הכרתי

ובעיקר התפעלתי מקירות הקולאג'

אהבתי גם את המשפטים השנונים שתפסו אותי באופן לא צפוי בפינות הכי נידחות בעיר

אהבתי את הציורים הגדולים שנעשו ביד קלה ועוררו אותי לחשוב על מה רצה האמן להצביע

אהבתי את השת"פ בין אמני הרחוב לצי ודדה, לשמחתי לצי ממשיכה ליצור, לחדש ולהפתיע

ואת השירים הקצרים של ניצן מינץ שאת חלקם אני זוכרת בעל פה

יצירות קטנות וגדולות שהכרתי הפכו למפת העיר שלי

וידעתי איזה אמן צייר אפוא ומתי מחקו את היצירה שלו

אהבתי את הלבבות שפיזרה לנו מאיה גלפמן

כך הפכה חווית השיטוט למרתקת ואני מודה לכל אמני הרחוב שהעשירו את עולמי

הייתי חוזרת הביתה, מתייקת את יצירות הגרפיטי בתיקיות שפתחתי לאמני הרחוב והתחלתי לשלב גרפיטי ברשימות שלי

בשנתיים האחרונות כבר לא מצאתי יצירות חדשות. הרוב דהה, או התקלף מהקירות

מאיה גלפמן ואמנים נוספים נמצאים בחו"ל

 וחלק מהאמנים מעדיף להשקיע בתערוכות בגלריות

תם עשור, ואין דור המשך משמעותי עם אמירה אישית. אמנים מעטים פועלים ברחוב, דמיאן טאב למשל, וכרגע הגרפיטי בתקופת דעיכה.

במקביל העיר נהרסת ונבנית מחדש

ובחמש השנים האחרונות, אני מבלה מידי שנה כמה חודשים ביוון.

אז בתום עשור, ולכבוד שנה אזרחית חדשה ורשימה מספר 200, זה זמן טוב לרענן ולעדכן את האתר

רשימות וסיפורים מיוון יחליפו יצירות גרפיטי וכרגע אין סיורים. פרטים נוספים – בהמשך השנה.