בכל פעם מחדש, עצוב לבקר בחיפה עיר הולדתי ולמצוא שהיא קפאה בזמן

ערב אחד החלטתי להזמין את אמי ואחותי לסרט

כשהתקשרתי להזמין כרטיסים, גיסי התפוצץ מצחוק ואמר לי שמי שבא לבית הקולנוע הזה – מקבל זר פרחים

לא הבנתי

התקשרתי, בקשתי שלושה כרטיסים, לא בקשו ממני מספר כרטיס אשראי..

הגענו למגרש חניה נטוש ולקופה שהפסיקה לתפקד מזמן

הקהל בגיל הזהב ברובו, מנה כ 10 איש

במזנון, שנראה כמטבח של בית  ובו קומקום, סרוויז לבן, נס קפה, סמרטוט ועיתונים – עמד בעל הקולנוע ומסר לנו "כרטיסים" שצולמו במכונת צילום ונגזרו במספריים – הסכמתי איתו שזה רעיון מקורי

בשלב זה, החלטתי לתעד את החווייה. צילמתי גם את השירותים שהם דגם אוריגנלי לאופנת שנות החמישים

את ריח העובש החריף המכה בצופים הנכנסים לאולם – לא יכולתי לצלם אבל אני מקווה שהאווירה הפרובינציאלית של חיפה

משתקפת פה

למזלנו, הסרט היה חביב וצחקנו קצת..

13 תגובות ל “קולנוע מוריה בחיפה”

  1. דוד שליט

    אופנת שנות ה-50? הלוואי. עבר כמה וכמה גלגולים מאז. לוחות המתכת המוזהבים נראים כמו באולם חתונות עלוב, תוצאות השיפוץ האחרון שהיה בטח בשנות ה-90. מוריה הוא הקולנוע העירוני הפעיל האחרון בחיפה, הוקם בשנות ה-40, ונראה היום כמו קריקטורה של עצמו, אות אחרי אות נושרת מחזיתו (ונקווה שלא על הראש של אף אחד). האבסורד הוא שהבניין ממוקם בלב שכונה חזקה, אוכלוסייה צורכת תרבות, מעל ציר מוריה התוסס, מבנה אבן מרשים. אם חבורת צעירים היתה לוקחת אותו ליד, המקום יכול היה להיוולד מחדש כמרכז קהילתי קטן, הקרנות סינמטקיות כמו פעם, ערבי הרצאות, משולב עם בית קפה, במקום הפרודיה של המפעיל שהוא הבעלים-מקרין-קופאי, כמו במופע פנס קסם שמגיע לכפר נידח בתחילת המאה שעברה

  2. שירלי

    אני תוהה כבר לא מעט זמן על הקולנוע הזה. לזכותו יאמר שמגיעים אליו סרטים טובים יחסית, אבל את היית כניראה בערב עמוס במיוחד. אנחנו הצלחנו להגיע פעם באיחור קל כהרגלינו ולא יכולנו שלא לשים לב למבט האדיב-אך-מאוכזב של הבעלים-מקרין-קופאי שכבר התכוון ללכת הביתה עוד שתי דקות.
    כפי שכתב דוד שליט, זה הקולנוע היחיד באיזור ואחד משלושה בסך הכל בעיר (עממי בנוה שאנן וטיקוטין במרכז הכרמל). חבל.

  3. שירלי

    במחשבה נוספת, ואחרי קריאה נוספת של הרשומה, אני חוששת שנעשה לעיר עוול. אמש נחתם בחיפה פסטיבל קולנוע הומה ותוסס מאד, שהתקיים בששה אולמות נוחים, מלאים ברובם, והציג מאות סרטים חדשים וישנים: http://www.haifaff.co.il/
    אני אמנם מקומית, וכמקומית אני הראשונה להתלונן על המחסור בפעילות תרבותית בעיר, אבל נדמה לי שמצב בית קולנוע לא משקף את מצב העיר דווקא, אולי הוא משקף את שקיעת בתי הקולנוע העירוניים והשכונתיים, ואולי הוא מקרה ייחודי. כמה מאות מטרים ימינה או שמאלה על ציר מוריה תוכלי למצוא שפע בתי קפה, מסעדות ובארים ובהם אוכלוסיה מגוונת, מכל הגילאים.

  4. טל הורוביץ

    הפוסט הזה העציב אותי מאוד… אני זוכרת את ימיו הטובים של סינמה קפה מוריה. תמיד הוצגו בו הסרטים האיכותיים יותר, סרטים זרים וסרטים מיוחדים (שווה ערך לקולנוע "לב" התל-אביבי).
    כואב הלב לראות את מצב המקום כיום.

  5. דורית

    מאד מאד מסכימה עם שירלי. להציג את העיר חיפה דרך הפריזמה של קולנוע מוריה זהו עוול לעיר חיפה, במיוחד כעת לאחר חג הסוכות שבו הגיעו לעיר אלפי אנשים לפסטיבל הסרטים בחיפה, לבתים הפתוחים בבת גלים, ולפסיטבלים המוזיקליים באיזור הנמל שהתפתח באופן כה מרשים. העיר חיפה בתנופת התפתחות מרשימה. וחבל שאלישבע בחרה להציג את חיפה דווקא דרך מבטי ההתפוררות והמוות של קולנוע מוריה.
    קולנוע מוריה הינו דוגמה מזעזעת להזנחה חמורה של בעלים שאיפשר למוסד כרמליסטי מכובד לשקוע לרמה העלובה והמשפילה ביותר.
    בתי קולנוע אחרים שלא הצליחו לשרוד כלכלית פשוט נסגרו. זה עצוב. אך אולי עדיף מאשר להמשיך עם גרוטאה גוססת כאילו היא חיה.
    קולנוע מוריה יכול לחזור לתחייה אם יושקעו בו הכספים הנחוצים. כקולנוע יחיד על הכרמל – פרט לטיקוטין- יש לו סיכוי טוב להביא קהל. נדרש משקיע רציני שיוכל לרכוש את הקולנוע מבעליו ולהחזיר עטרה ליושנה.
    ואז כמובן להזמין את אלישבע לצילומים חוזרים אחרי השיפוץ..

  6. יונית

    חייבת לציין לטובה את סינמה קפה עממי(שהוזכר באחת התגובות)כקולנוע בוטיק,חי,נושם ובועט,מוקרנים בו מיטב הסרטים האיכותיים והרצאות נפלאות של מיטב המרצים.
    אני ממליצה בחום!

  7. מורן

    עצוב לי שהשקעת כל-כך הרבה בלהוציא לשון הרע למוסד קולנועי ותיק שמביא סרטי איכות טובים לכרמל, באוירה חמה ואוהבת, במקום להתמקד בכל האור מסביב: חיפה עירנו היפה מהממת חיה ובועטת! פאבים, בתי קפה בכל פינה, הסינמטק, קולנוע טיקוטין, וקולנוע עממי מלאי לקוחות מרוצים, פסטיבלים בשפע, ים, נוף משגע, מסעדות טובות ופאסט פוד נגיש גם בחצות הלילה! אין כמעט ערים כאלו בעולם!

  8. מורן

    ודווקא הספר שלך "פינת חמד" מלא באהבה!!! ברור לי שאת אדם טוב, רק בעיני עדיף למחוק את הפוסט הזה מהרשת, כי הוא לא טורם אהבה לעולם.

  9. שרון רז

    באמת נראה קצת עגום וקצת עלוב. השיפוץ הקודם של שנות התשעים, כמו שדוד שליט כתב, נראה רע. פרופילי הזהב המעוגלים מזעזעים. בחירה שהיא טעות. ועדיין… שמח שהוא עדיין קיים ופועל ולא נתן את נשמתו לנדל"ן מניב… קולנוע כוכב ברמת השרון, שהוא דוגמה די מקבילה, נראה טוב הרבה יותר והתחדש בבית קפה צמוד. אפשר לעשות שיפוץ חכם ועדין אבל מניח שאין תקציב לזה. אישית מעדיף לראות קצת הזנחה אם זה במצב אותנטי, כאן זה באמת עגום מדי. עדיין אשמח לצלם אותו גם במצב זה.

  10. סרגיי

    דווקא יש קולנוע מאד רציני לא רחוק, באותו הרחוב, סינמטק חיפה.
    לא הייתי מספיד את קולנוע העיר עדיין 🙂

  11. מריון

    גם אנחנו רצינו לראות סרט בקולנוע מוריה אך לא הצלחנו כי לא באו עוד צופים ולזוג אחד, בעל בית הקולנוע לא רצה להקרין. חכינו יחד למבקרים נוספים ופטפטנו קצת. יש לו תוכניות מרשימות לפיתוח המקום. הנה. עוד שתי בחורות אולי נצליח בכל זאת לראות את הסרט. הבחורות באו לראות את המקום. הן סטודנעודטיות לארכיטקטוםרה ובחרו לעשות עבודה סמינריונית על הבנין. עשינו סיור יחד וקיבלנו הסברים על העבר והעתיד. סרט ראינו בקולנוע אחר בעיר. כבר עברה יותר משנה ועוד אין שיפוץ. חבל.

מעניין לשמוע מה אתם חושבים

  • (יתפרסם בקרוב)