כמה ימים אחרי שהסתיימה מלחמת 12 הימים

(13 ביוני – 25 ביוני 2025)

יצאתי לשוטט בזירת פגיעה צפון תל אביבית

בקפה רולדין שהזגוגיות שלו כבר תוקנו – לא היה שולחן פנוי

איך אפשר להמשיך כרגיל ב"שגרע" הזו של אירוע או אסון רודף אירוע או אסון?

***

בפעם הראשונה עמדתי מול ההרס – א ט ו מ ה

שום רגש של עצב או צער, כעס או פחד – לא עלה בי

לא יתכן אמרתי וחזרתי שוב לזירה

***

כששוב הרגשתי כאילו אני צופה בסרט מלחמה,

חלחלה אלי ההבנה שאי אפשר להכיל ולעכל את גודל האסון

וזו הדרך שלי להתגונן מפני הידיעה כמה קרובה השכונה שלי למקום בו נפל הטיל

***

גיליתי ששם הרחוב בו אני עומדת הוא צמחי היהודים על שם ספר שחוקר את צמחי המקרא

ושאלתי את עצמי האם זו הסיבה שאפילו ענף אחד מהעצים הוותיקים בגינה היפה לא נפגע?

***

צאלון פורח ועצי אזדרכת עמדו גאים והשקיפו על החזית שכל חלונותיה נעקרו

איש אחד ישב וצייר את הספסל הריק מתחת לדקל

בכניסה לבניין שכל דייריו הזקנים פונו

***

את עיני משך סמרטוט רצפה וורוד תלוי ליד חלונות שנפערו

וחלון מנופץ של מכוניות חונה

***

שני שומרים ששתו קולה שאלו אותי מה אני מצלמת והציעו לי לעלות על הבטונדה

ראיתי שלט שמישהו תלה בלילה

***

בכניסה לזירה ישבו אנשי מס רכוש ודיירים הגיעו לספר להם מה הנזק

מתנדבים שאלו אותי אם אני גרה פה ואם אני צריכה ליווי

***

***

כשעזבתי ראיתי בית שדלת הכניסה אליו נתלשה מההדף ונאטמה בלוח

לידה, על רהיט מטבחי בחוץ, הונחו צנצנות של ממרחים מתוקים

ולמראם שאלתי את עצמי מה לקחו איתןם המפונים כשעזבו בבהלה?

***

זו גלויה של שושקה, הצילום מהרשת

רשימה זו מוקדשת לחנהלה מנדל, שהתבוננה במראות יחד איתי