הגעתי ל-Rue De Sevre לפגוש את חברתי קתרין

המתנתי לה בחצר פנימית

אני אוהבת להציץ לעולם הפנימי שחבוי מאחורי דלתות

ובפריז הכול מאוד סגור

הדלתות גם מאפשרות להבחין ברב-סגנוניות של העיר

גם ההשתקפויות מרתקות אותי

אני נזכרת ב"שוערת" שהייתה גרה מעבר לווילון ליד דלת הכניסה הראשית

 לפעמים הדלת פתוחה בפני

ואני מגלה פיסת גינה או רצפה מצוירת, או עץ ערבה בוכייה בגן של חברתי ויויאן