כל סביבת הסטודיו בו התאכסנתי בשנים הראשונות לביקורי

(החל מ-2014)

ובו הייתי יושבת שעות במרפסת מאזינה לשקט ובוהה בנוף

נבנתה מחדש, וכבר אין בו פרטיות

שרידי הבתים הישנים שופצו והפכו למקומות אירוח נוספים

***

עסקים רבים ברחוב הראשי החליפו ידיים

ג׳ון ומריה שהיו העוגן שלי לפני 11 שנים,

כבר לא יושבים ליד הדלת של סלנה, שהיה קפה-מסעדה במקום אסטרטגי

וחסרים לי בנוף הרחוב הראשי

(למקום החדש קוראים מלטמי)

פוטיני שלמדה אותי לבשל במטבח הקטנטן שלה ובעלה פלתנוס,

עזבו את האי ואני מתגעגעת לתבשילים שלה ולצחוקים שלהם

הכרתי את הבעלים החדשים שהחליפו אותם –

המבשלת קונדוליאון, ולצדה סטרטוס ויורגוס

(בעשור האחרון מחיר כל מנה הוכפל)

יורגוס האופה מאוד השמין

בשוק התמעטו המוכרים

אנדריאס שמקלף לי סברס, הזדקן ומרכיב משקפיים

אני כבר לא מוצאת תאנים מיובשות שאהבתי לקנות

(לא משתלם ליבש אותן)

***

אני רואה את בעלת המסעדה שצילמתי פעם במיטטה, כבר זקנה מאוד

בקושי פותחת את הדלת של המסעדה

***

פוגשת את מנוליס בבגדי עבודה אחרי יום של מסיק

הוא מספר לי שאווה סגרה את החנות בפותמוס

וגם חנות הבגדים בחורה נסגרה לעונת החורף

***

סוכנות הדואר נסגרה וסוכנות נדל״ן תפסה את מקומה

הבנק נסגר והכספומט עבר למקום אחר

במקום חנות לעוגיות מרצפן יש קליניקה של רופא שיניים

סטברוס עובר לידי ולא מזהה אותי.

נלי וגם וורטוס לא מזהים אותי.

גם לאלני השכנה של פרנק, לוקח רגע להיזכר בי

***

טאסוס בעל הגלריה לצילום שרכב על טוסטוס אדום

והראה לי את ביתו היפה – מת

מריה הקונדיטורית, פתחה חנות קטנה לעוגות ועוגיות, קינוחים וממתקים.

(קונה אצלה עוגיות שקדים)

שוב ושוב, זו חנות יד שנייה (חדשה) של מריה ודפני בכניסה לפריליגיאניקה

***

אי מודרני זקוק למחסנים

מחסנים מכוערים נבנו כדי לספק את העלייה בצריכה שהחל בתקופת הקורונה

כלבים קשורים (אך מאיימים) נובחים עלי

נבנו גם מבנים תעשייתיים שמאחסנים חומרי בניין

ולאן ישליכו פסולת?

תנופת הבניה בעיצומה

ערמות רבות של פסולת בניין, חלקי בטון לצדי הדרך או בצמתים

כלים כבדים, דחפורים, מכבשים

וטרקטורי כף

ניצבים בצמתים מוכנים לכרסם באדמה פרטית.

או לנגוס טרסות בגבעה שנרכשה

יותר וילות בסגנון מודרני נבנות בספוטים הכי יפים

או הכי בולטים

בתוך יער אלונים עתיקים

בתוך כרם זיתים

מול נוף לים ולאניות העוברות במרחק נגיעה

ומתחרות בסגנון בניה מסורתי

בעליהן מלונדון, פריז ולוס אנג'לס

יגורו בהן מספר שבועות או מספר חודשים ובשאר הזמן ישכירו אותן

ההיצע של אייר בי אנד בי עלה

***

חוק חדש שמאפשר רכישת 10000 דונם גורם לנגיסות באתרי טבע

אני רואה איך נהרסת הבתוליות של האי

כשמתווספים עוד אתרי תיירות באזורים נידחים

 וסביבם נבנים תשתיות חשמל, ביוב וכבישים

ונוגסים במרחבי טבע

אפילו ליד כנסיה נידחת ונטושה במעלה גבעה – יש מבנה חדש

אי מודרני, זקוק לכבישים רחבים יותר

בהם יכולים לנוע מערבלי ביטון חדישים

משאיות וכלים כבדים

פוגעים בגדרות אבן שנבנו בעבודת כפיים

ותמיד מושכות את עיני ביופיים

בכבישים שעובדים בהם, נוסף שילוט זרחני מאולתר

חלק מהכבישים הורחבו מעט

מחלקם הוסטו שיחי האלה והורחקו משולי הכביש

בעקבות שריפה נוספת ב 2025

מקומות עצירה התווספו לאורך הכביש.

אני נוסעת לדיאקופטי ומזועזעת לראות שהעיירה הפכה לאתר בנייה

ושרידי הספינה מולה ישקעו בקרוב

יותר בתים חדשים וישנים וביותר שפות, מוצעים למכירה

ביום האחרון כשאני מספרת לפניוטיס שאני עצובה למראה השינויים שראיתי,

הוא אומר לי, "זה שאת חובבת שקט לא אומר שהאי לא צריך להתפתח"

ולדעתו גם אין רע בבניה מודרנית

וזו שאלה מהותית לחשוב עליה

***

מה שלא השתנה:

אם נולדת כבן של קצב, והתחתנת – אתה ואשתך תהיו קצבים

או תנהלו את העסק.

אם להוריך יש מסעדה גם אתה תעבוד בפרך, תנקה, תגיש ותעזור.

אם לאימא שלך יש גלנטריה שירשה מאביה, ואת דור שלישי, תשבי שם ותמכרי

(ואימא שלך, תשב גם היא בחנות ותצפה בך רוב שעות היום.)

אם אתה בן של אופה, גם אתה תעבוד במאפיה. אין לך בחירה,

וזו מסורת ההמשכיות וגם מקצוע ועבודה מובטחת

***

אם רצית שכולם ידעו משהו, ספר אותו רק לאדם אחד, ותאמר לו שלא יעביר לאף אחד

אם רצית למכור בית או שטח אדמה

שים שלט או מספר טלפון לצד הדרך

כולם יודעים למי שייך כל עץ, כל בית וכל מגרש

הפעם השלטים "למכירה" גם באנגלית, צרפתית ובגרמנית

***

כשחזרתי מיוון ופתחתי את התריס, הופתעתי לראות שלד פלדה של בניין

מתרומם מול חלוני