אני רוצה להפחית רעשים.

"אם היית אומרת לי שכלל לא אצא מהבית שבועיים, לא הייתי מאמינה לך", דפנה אומרת.

רק כשאני נמצאת בבידוד ובשקט מוחלט כבר חודש, אני מבינה כמה רעש היה לי בראש, בעיניים ובאוזניים.

ואני רוצה להפחית רעשים.

אני גם מבינה שסבלתי מעודף עשיה ומעודף התרוצצות ואני כבר לא רוצה להיות מושפעת מהסביבה שמטפחת ערכים אלה.

בבידוד למדתי שגם כשאני לא עושה משהו מיוחד, יש לי את עצמי.

ובשקט הזה יש לי הזדמנות מיוחדת לפגוש, להכיר ולהבין את עצמי, 

ולחשוב את מה ואת מי אני רוצה בחיים שלי, מה אני צריכה ואוהבת.

אני רוצה להגיע למצב בו אני מדויקת עם עצמי ובעיקר לדעת על מה אני כבר יכולה לוותר.

עכשיו כשאני נחה מהמטלות ומהריצה האינסופיים, אני מבינה שאני יכולה להאט, לזרום עם מה שקורה עכשיו ועם מה שמתחשק לי,

לחיות את הרגע הזה מבלי להיות טרודה במה יהיה אחרי, או בעתיד שהוא ממילא לא ידוע.

נשתמע מחר ושנהיה בריאים

אחת תגובה ל “יום שלישי 14 באפריל 2020, היום ה 32 לבידוד”

  1. דפנה

    שואלת את עצמי, האם אצליח להפנים את השינויים או שאחזור ל"רגע לפני קורונה" כשתהיה לי בחירה?

מעניין לשמוע מה אתם חושבים

  • (יתפרסם בקרוב)