ירח מלא ענקי מציין את יום הולדתו של בודהה

אתמול בשעת ערב מאוחרת, כשירח מלא הציץ  דרך מסגרת חלון המטבח,

הסתבר לי שזה הירח המלא הכי גדול בשנה ועדו צילם ושלח לי אותו זורח מעל ביר מילכה בדרום.

זה גם יומולדתו של בודהה, מספר לי רסיקה, ושולח לי תמונות של אלפי נרות דולקים לכבודו בטקס במקדש, בסרילנקה.

אולי בהולדתו האיר עליו ירח כזה.

בבוקר ירושלמי לוהט חשתי צורך לנהוג במרחבי טבע פתוח.

ירדתי דרך עין כרם ועצרתי בקיבוץ צובה. אף שהשער כבר היה פתוח, עדיין ניצב לידו שלט גדול שנכתב באותיות אדומות, המתריע שקיבוץ צובה סוגר שעריו בגלל הקורונה, והכניסה למורשים בלבד.

הסביבה מוכרת לי מחיפושי אחרי עצי תאנה מזן בוקראתי האהוב עלי.

לקיבוץ, מעולם לא נכנסתי.

חניתי ועקבתי אחרי מישהי שגררה עגלה מלאה בבגדים.

הסתבר לי שהמוסד מכבסה שיתופית עדיין פועל פה.

ליד הדלת ראיתי צילום בשחור לבן של כובסות מימי הקמת הקיבוץ בתחילת שנות החמישים.

כך גם בכניסה לשאר מבני הציבור, שם נתלו תמונות נוסטלגיות מתחילת הדרך.

התפעלתי גם מעבודות פסיפס של אליהו חבר הקיבוץ, שמקשטות בחן רב את הכניסות לחדר האוכל ולמזכירות.

באחת מהן נכתב החקלאות תנצח, ורואים פועלת ממיינת פרות המונחים בשורות על משטח.

על ראשה מטפחת והיא מחייכת מפה לאוזן.

שוטטתי בשבילי שכונת הוותיקים והתפעלתי מהטיפוח, מהשקט ומהגינות היפות.

חבר ותיק שישב מתחת הפרגולה בכניסה לביתו ספר לי, שהקיבוץ זוכה מידי שנה בפרס ראשון או לפחות בדגל, בתחרות יופי מטעם ארץ ישראל יפה.

על מבנה בטון ביציאה צילמתי קולאז' שעליו נכתב: תהיה עיננו ליפי ההר ולבנו לרעות.

השלט התאים לצניעות בתי המגורים שראיתי בשכונת הוותיקים.

נשתמע מחר ושנהיה בריאים