אלה היא שכנתי לערוגה ושתינו חדשות בגינה.

אנחנו נהנות לפטפט בימי שני בזמן העבודה ובודקות מה השתנה בערוגות שלנו.

אני מודיעה לאלה שתבוא לקטוף שני תותים אדומים, היא שואלת אם תוכל לקטוף פטרוזיליה ובצל ירוק.

 במרחב הגינה רוב השיחות עוסקות בשיטות גידול, בסוגי דלועים, בזרעי חוטמית זיפנית או במשאלות לב.

 כשאנחנו נפגשות לקפה או לשייק ירוק מחוץ לשעות הגינה, נושאי השיחה משתנים לגמרי והופכים לאישיים.

השהות בגינה מאפשרת מרחב של זמן ירוק שמאפשר להשאיר מאחור לשעה קלה את כל המטלות, וזה אחד מהפלאים של הגינה הקהילתית.

כמה זמן את בגינה?

עברתי עם בן זוגי מחיפה לתל אביב בקיץ 2020. כשחיפשנו דירה והסתובבנו בשכונה היה לי ברור שארצה להשתלב בגינה הקהילתית.

אני מגדלת צמחים בבית. הקורונה שכללה את התחביב ולהתחייב ולטפל בערוגה, הייתה בשבילי קפיצת מדרגה.

איך את לומדת

מהסתכלות ומניסוי ותעייה, מקריאה ומבועז שחם, המדריך שלנו.

בחורף הבא יהיה לי מעט ניסיון מהשנה הראשונה הזו, הערוגה לא תהיה ריקה כי התותים, הקייל והארטישוק ימשיכו איתי. כבר אהיה בנקודת פתיחה שונה,

אשתול מוקדם יותר ואשקה יותר.

תארי את הערוגה שלך

הערוגה נראית די פרועה. ואני אוהבת שדופן אחת זזה והערוגה קצת מעוגלת כי כך היא נראית לי דינמית.

עכשיו בסוף יוני היא עדיין בין קיץ וחורף – עדיין יש בה ירקות חורף כמו סלרי וכרוב, תרד ומנגולד ופטרוזיליה פראית שגידלה עמוד תיפרחת והיא מתרבה

וקייל שנראה כחייזר, לצד עגבניות ופלפלים, מלפפונים ודלעת, קישוא ואבטיח.

באמצע יולי עלי השעועית ענקיים וגבוהים

ופרחי קיץ – טגטס וציניה ולצדם צמחי בר שהשתלטו קצת.

היום יום שמח כי נפתחה חמנית אחת.

אני שותלת מעט ובמרווחים. הערוגה מרווחת.

לאחרונה הארכתי אותה לשני הצדדים כי אני רוצה לבנות דחלילה ולשתול עוד פרחים.

רוצה עגבנייה כתומה וטעימה, אלה שואלת אותי ושולחת יד לאשכול וקוטפת מבלי להמתין לתשובתי.

אני אוהבת לחלוק את מה שגדל בערוגה.

 התחלתי את ההדליה כשעוד היו לי צמחי חורף והשתילה הייתה תהליך מתמשך. הוצאתי צמח קיץ, שתלתי אחר, הוספתי מוט, עבודת טלאים.

זו ההדליה הראשונה שלי, היא עושה את העבודה, ויש מקום לשיפור.

אני מודה שיש רגעים שאני רואה הדליות של אחרים שיצרו כל מיני צורות ומבנים סימטריים של משולשים, ואולי בגלל שאני עוסקת בתכנון ערים, אז במבט ראשון אני קצת מקנאת לראות איך המקלות והחוטים מסודרים כמו חיילים במסדר.

הייתי גם רוצה שתהיה לי היכולת לתכנן מראש ולעבוד בכזה סדר.

אבל אני מבינה שחלק מהיופי שאני מוצאת בערוגה זו הפראיות שלה וככה אני בוחרת לתכנן אותה ולטפל בה.

הכיף שלי הוא לבוא ולבטא את עצמי איך שאני, למדתי שאני לא רוצה לדרוש מעצמי יותר משמעת. אבל לפעמים המראה שלה והתוצאות הם תזכורת לא נעימה לזה שאני בלגניסטית.

מה למדת מהערוגה

השנה למדתי שהנראות של הערוגה משתנה לפי המצב הנפשי שאני נמצאת בו.

לאחרונה נחבלתי פעמיים בשתי תאונות אופניים. הרגל שלי הייתה חבושה וכשלושה חודשים לא יכולתי לבוא ולעבוד והזנחתי אותה.

כשאני הרגשתי לא טוב גם היא נראתה והרגישה לא טוב.

הבנתי שכמוני, גם היא יצור חי שצריך תשומת לב ושהיא ממשיכה לצמוח גם בלי קשר לטיפול שלי.

היא נותנת לי מעט שייכות לחלקת אדמה. אני רק היד המכוונת.למדתי שהעיקר הוא לעבוד אתה בידיים.

התנובה היא ערך מוסף אבל לא העיקר.

 הקשר שלך לערוגה שינה בך משהו

נוצרה אצלי יותר סבלנות לקבל תהליך של צמיחה לאורך זמן.

מתי את באה לגינה

אני באה בימי שני ביום העבודה הקבוע ולרוב עובדת על הערוגה שלי. פחות פעילה בציבורי. הייתי רוצה לבוא יותר וזו שאיפה. למשל, לנקות את המעברים כדי שיהיה יותר ונעים

מה היחסים שלך עם השכנים

שני שכנים שאני אוהבת במיוחד הם חלק מהמוטיבציה והכיף להגיע אחרי יום עבודה. שלושתינו חדשים ונלהבים.

הידיעה שאנו גוזמים, שותלים ועודרים, ומפטפטים תוך כדי עבודה – נעימה לי.

מטבעי אני צריכה תמיד להתעסק במשהו ופה אני נרגעת.

אילו צמחים את אוהבת?

דובדבן היהודים, (שלפח) שהוא מיוחד במינו – טעמו מפתיע ומראהו, צבעו וקליפתו ממש אמנותיים. הוא אורח אצלי ואני אוהבת לחלוק את הפרות שלו עם אחרים.

איזו עונה תעדיפי

מעדיפה את החורף כי נעים לעבוד בו. בקיץ החום, היתושים והנמלים לא עושים חשק לבוא ואני לא אוהבת הדליה. זה הקיץ הראשון שלי ומרגישה שזו רק התחלה.

באילו אתגרים חברתיים את נתקלת?

אני חדשה בגינה ותיקה עם נהלים ממוסדים ומרגישה שלהכיר ולהשתלב זה תהליך שלוקח זמן. אשמח להכיר אנשים נוספים.

האם יש לדעתך יש קהילה בגינה?

פחות מרגישה שייכת לקהילה יותר שייכת לצמחים

מה מלהיב אותך ומה משמח אותך

לקטוף פעם ראשונה מלפפון,

להכיר פרחי-ירקות שלא הכרתי, לטעום עלים. אני אוהבת לטעום.

הערוגה מאוד משמחת אותי. היום יום חג לי כי החמנייה פרחה.

משפט לסיום

הציפיות שלי מהערוגה היו שהיא תהיה תחליף לקנית הירקות וציפיתי מעצמי לנצל אותם ולבשל יותר.

הבנתי שהכמויות לא מספיקות לבישולים ועוד הבנתי שהירקות דורשים המשך עבודה במטבח ולא תמיד יש לי חשק לזה.

הערוגה עדיין לא מספיקה כדי לשנות את אורח החיים וההרגלים הקודמים שלי.

אמי לא בישלה ואני מדור הג'אנק פוד, כך שלמרות שאני כן אוהבת לבשל, לפעמים לא בא לי לאכול בריא ואעדיף במבה וגלידה מול הטלביזיה.

תודה לאלה פרי, המרואיינת השנייה בפרויקט הערוגה שלי, על השיתוף, הכנות והפתיחות. הראיון נערך בסוף יוני 2020.

מאחלים לך שתהני לקטוף, לאכול ולבשל את הירקות שאת מגדלת ושתכירי חברים חדשים

על ענבל בן ארי, המרואינית הראשונה בפרויקט הערוגה שלי, תקראו פה.

4 תגובות ל “אלה פרי – הערוגה פראית”

  1. אורה

    נהדר אלישבע. טיפול בערוגה כשאי אפשר לטוס ליוון…

  2. ענבל

    מעניין לקרוא כיצד הערוגה גורמת לאלה לחקור להתנסות לתכנן ולהנות מהתוצרים. ומבחינה חברתית אין קהילה אבל מגיעה גם כדי להנות מהשכנים. כן ירבו.
    יצא ראיון ברוח חיובית מאוד. ♡

  3. אלה

    תודה אלישבע
    היטבת לתאר ולצלם את הלך הרוח השורר אצלח בערוגה בתקופה זו.
    מחכה לעוד ראיונות מהגינה, דרך מיוחדת להחשף לאנשים שעודרים סביבי 🙂

מעניין לשמוע מה אתם חושבים

  • (יתפרסם בקרוב)