חודש דצמבר המכריז על החג של החגים הוא סיבה טובה לבקר בחיפה

ומניסיוני, תעשו טובה לעצמכם ותבואו רק בימי חול! בסופי שבוע אי אפשר לזוז בסימטאות הציוריות והצרות וגם אי אפשר לזלול שווארמה אצל אמיל כי בשבת סגור .

אני עולה על הרכבת ותוך שעה קלה מגיעה ליעד: חיפה מרכז. לאחר כ – 7 דקות הליכה אני בשווארמה עליה אני מפנטזת כבר לילה קודם – פייר השוורמאי שם לי בפיתה את ה"כרגיל " שלי (מנה בלי אמבה..) ואז נכנסת לואדי לסיבוב הקבוע. לא משהו גרנדיוזי – קפה שחור, פיתות חצי אפויות, זיתים – דברים קטנים שעושים לי נעים. מתבוננת ביצירות אמנות שהצטברו על הקירות בשנים האחרונות וסופגת אווירה.

הכנאפה (בחיפה) מתוקה יותר בדצמבר

צולם בקונדיטורית עבד אל – האדי (רחוב הואדי 3, בכניסה לואדי ניסנאס) בחיפה

מבט משכונת כבאביר אל מרחבי הים של חיפה

מביא אותנו לגרפיטי שצולם ביפו דווקא, גם היא עיר מעורבת ששוכנת על חוף הים

המסר שמעביר הגרפיטי הוא שהאהבה אינה מכירה בגבולות שמציבות הדתות והיא חזקה מהן.

צולם ע"י טניה ארדן ביפו בנובמבר 2012

וזו ההזדמנות להודות לחברי שחושבים עלי כשהם רואים משהו מעניין ברחוב – טורחים, מצלמים ושולחים לי …

אחת תגובה ל “מפנטזת על שווארמה”

  1. נירית קרן

    אלישבע, השמנתי רק מלראות את כל הבקלאוות הללו (-:
    כייף לקרוא וללמוד, תודה!
    אגב, האם תתנגדי אם אעלה את הצילום האחרון מיפו אצלי בפייס, יחד עם קרדיט כמובן?

מעניין לשמוע מה אתם חושבים

  • (יתפרסם בקרוב)