כולם מכירים את דיוז כי הוא אמן רחוב שלא מסתתר – הוא מעביר סיורי גרפיטי ברחובות פלורנטין שהפכו לאתר תיירות, הוא מצטלם ליד עבודותיו, וכולם יודעים שקוראים לו גיא בלום

דיוז | Dioz

את דיוז אני מכירה כבר כמה שנים ועוקבת אחרי ההתפתחות שלו דרך ציוריו ברחוב

13-4-13 047 - עותק

יש לו טביעת יד מיוחדת, זריזה ובטוחה בעצמה, שליטה בטכניקה וקו בטוח, והוא אלוף בתפיסת המרחב

017

לאחרונה שמתי לב שהוא נהיה נועז יותר, הדמויות גדלו, הצבעוניות מתפרצת והאמירה מתחזקת

דרך סלמה 12-13.JPG (3)

לכן הייתי סקרנית מה הוא יציג בתערוכת היחיד הראשונה שלו בגלריה משונע בהרצל 112 בדרום תל אביב (שנפתחה ב 15 למאי 2014 ותמשך עד סוף החודש), כשהוא מוגבל לחלל ולמצע קנווס קטנים יחסית

עבודות של דיוז בגלריית משונע

והוא הצליח להפתיע אותי – הגלריה קטנה אך העבודות ג ד ו ל ו ת

014

רואים בהן את תשוקת היצירה שנובעת מהבטן

048

רואים שאצלו היד מובילה ולא הראש

025

רואים את הצבעוניות הנועזת, החמה, הבטוחה בעצמה

012

רואים שאצלו לעולם אין התלבטות באיזה צבע יבחר – ידו נשלחת באופן אינטואיטיבי לצבע

055

רואים את העומס והכבדות שנוצרים כשהוא ממלא בספריי ובטושים את כל משטחי הקנווס, מבלי להשאיר חלל ריק או אוויר לנשימה, כאילו מעמיס עליו יותר מכפי שהוא יכול לשאת

049

אולי זו סערת נפש, ולכן אולי הוא בחר בשם שברות, לתערוכה זו

015

הצבעוניות הזכירה לי את הנועזות היפנית – היפנים מומחים בשילובי גוונים בלתי אפשריים כמו טורקיז, וורוד וצהוב, סגול, אדום וכחול שיוצרים דרמה אך מתחברים בהרמוניה מושלמת עם כתום, שחור ולבן, חיבור שמושתת על ידע תרבותי אינטואיטיבי שנולדים איתו

049

דיוז כנראה שייך לעולם ההוא, שהכול בו סוער אך גם מתחבר בהרמוניה

011

אצל דיוז אין יפה או לא יפה, דיוז מצייר, שקוע בקומפוזיציה זורמת שמולידה את עצמה מתוכו

013

בעבודות הוא מרשה לעצמו לחשוף שיניים, להוציא לשון, להיות רב – מבט ולתת לצבע לנזול

010

הרבה עיניים התבוננו בי – משולשות, עגולות ופוזלות, מלוכסנות מרוחקות ומישירות מבט, והרבה אצבעות הצביעו לכל הכיוונים

020

יד שאוחזת במוח חשוף לגירויים תמידיים ומנסה להחזירו למקומו, גלגלים שעובדים שעות נוספות במוחו הקודח של האמן ומריצים סרטים, פתיל קצר

022

במרכז החלל עבודת פיסול בנייר גדולת ממדים ומצויירת מכל צדדיה – עיניה חודרות ואצבעותיה תובעניות – מנסות לאחוז במוח וורדרד ומפותל שעוד רגע מחליק מטה

052

כשהתבוננתי בה, היא הזכירה לי והעלתה בי אסוציאציות רבות ובאותה נשימה לא הייתה דומה לשום דבר שהכרתי

054

029

בחלל הנוסף של הגלריה שהתכונן למסיבה אל תוך הלילה בערב הפתיחה הייתה אוירה סוריאליסטית – התאורה הייתה מעומעמת, ובאפלולית התגלו הדמויות הגרוטסקיות שהפרופורציות שלהן עוותו והתכתבו עם יצירות הרחוב שלו – גופים קטנים בעלי פרצופי ענק ששולחים לשון החוצה, ומגלים שני טורי שיניים לא צמחוניות

043

036

והמסר? זה כבר עניין לפרשנות אישית

5 תגובות ל “תמונות ממוחו הקודח של דיוז”

  1. Avigail

    תודה על פוסט מעניין שמצליח להעביר את היצירה, האמן והצבעוניות בדרך מוחשית ומסקרנת.

  2. יורם

    גם אני בקרתי בתערוכה ואהבתי את חלל הגלריה הבלוי שמתאים כל כך לעבודות של אמני הרחוב. המשוטטת חידשה והפתיעה אותי: הייתי בטוח שהעבודות נעשו בצבעי אקריליק בגלל ששמתי לב למה שנראה לי כעומס צבע על המכחול ולנזילות – והסתבר לי מהרשימה שהכול נעשה בספריי ובטושים, הבנתי שדיוז הגדיל לעשות ולקח את הטכניקה מהרחוב ונתן לה כאן מימדים אחרים.

  3. חוה

    תודה רבה, אלישבע, על הסיור הוירטואלי והמרחיב את הדעת בתוככי הצבעוניות המתפרצת, שובת הלב והמרעננת…
    אלמלא הפוסטים שלך הייתי מחמיצה פן מעניין, מהנה ומרתק בעשייה התרבותית העכשיווית.

  4. גון מישל בסקיאט

    עוד חיקוי עלוב שלי בדרך החיים ובאומנות עצמה, אפשר לחשוב מאיפה זה יכול עבר לצאת!

מעניין לשמוע מה אתם חושבים

  • (יתפרסם בקרוב)