כשנודע לי שנחום כהן, אדריכל וצייר

מציג שוב תערוכה על המדפים  במכולת של דוד בדיזנגוף 242 – הסתקרנתי לראות מה הוא מציג כעת ואיך

כי תסכימו איתי שאדם יוצר ומוכשר כמוהו יעדיף להציג בגלריה בגלל המוסכמות

אבל נחום כהן פורץ גבולות

047

בתערוכה הקודמת הוא צייר באופן אקספרסיבי על קרטונים של ארגזים שהוא פרק

הוא צייר את יפו – נוף ילדותו וגם נשים עירומות ודגים ורואים שיפו טבועה בו

051

גם הפעם הוא עוסק בקשר בין יפו ותל אביב ממבט מפוקח יותר ונוסטלגי פחות ומקדיש אותה לידידו המשורר מקסים גילן

050

אמנות היא מקצוע אמנות היא מנוע איני יכול לזרוע חול כותב האמן

שורשי הם יפו ואני יושב לי שם (בצפון תל אביב) ונע בין נוסטלגיה להווה בין יפו לתל אביב

054

בפעם הזאת – הוא בחר לצייר על ניירות לבנים  – הנייר הלבן גרם לציורים להראות הרבה יותר מסודרים ומתוכננים ופחות רגש עבר אלי

053

ולמרות שהדביק  גם אותם על קרטונים,  התקבל אפקט  שונה לגמרי

וזה משנה את כל התמונה – הציורים הפעם נראים הרבה יותר ארכיטקטוניים, מתוכננים וכמעט משורטטים בסרגל – נראו  לי כציורי אנימציה

048

חשבתי שהם מאוד מתאימים לאיורים של ספר על יפו תל אביב ואפילו יכולים להיות בסיס לגרפיטי מקורי

055

הפעם התקשיתי להושיט את צווארי הארוך ולראות בפרוטרוט את פרטי הציורים כי אופן הצגתם מנע זאת ממני ועל כך הצטערתי

אחת תגובה ל “נשים עירומות ודגים (2)”

  1. יונתן שילוני

    אלישבע שלום. ראייה אחרת של אותו אימאז.
    הציורים על נייר לבן, מבטאים כבוד וחשיבות לעבודות עצמן.תשתית ראויה מבחינת חומר וטקסטורה ,מאפשרת חופש פעולה בקו ובצבע.
    חיבור הציורים על קרטון או משהוא דומה , אך מחזק את מכובדות הציור אל מול דלות חומר המצע.
    התצוגה בחנות מכולת .קווווול ויפה מאד.
    ומה שלומך בכלל? יונתן.

מעניין לשמוע מה אתם חושבים

  • (יתפרסם בקרוב)