לצפות מהגג בשמש השוקעת בין רבי הקומות החדשים

אמש קבלתי החלטה שבסופ"ש הזה אנוח מעצמי ומפעילויותי הבלתי פוסקות בשבועות האחרונים.

זו כנראה דרכי להתמודד עם הבידוד ואני מקבלת אותה.

התעוררתי בשמונה והחלטתי שאנקה את הבית.

בצהריים, תוך כדי הליכה ברחובות הסמוכים, דיברתי בטלפון עם כמה חברים ובני משפחה.

לפנות ערב מזגתי לעצמי כוס אוזו ועליתי לגג לראות שקיעה.

עדי השכנה מדירה עשר, החליטה לפני שבוע לנקות את הגג מיזמתה ולהשתמש בו.

כשעליתי שתי קומות, הגובה השתנה, והתגלה לי מבט שונה לגמרי מזה שבדירה שלי שבקומה הראשונה. הסתקרנתי והבנתי שמפה אוכל להתבונן ולחקור מרחב חדש ופחות מוכר לי.

ציפורים רבות חגו באוויר צייצו בעוז הוציאו אנרגיה לפני שיחשיך. פעילויות שהתרחשו בגגות הסמוכים. הצצות לתוך המרפסות או אל תוך הסלון של שכנים בבניין מולי.

היה מרחיב לב לצפות בשמש השוקעת בין רבי הקומות החדשים.

זה לא היה כמו לצפות בשקיעה בחוף, אבל היה אוורירי ונעים וחשבתי לעצמי שזו דרך טובה לסיים יום.

החלטתי שגם מחר אעלה לגג. יאמאס!

נשתמע מחר ושנהיה בריאים.